החלטה בתיק פר"ק 39024-12-10

לפני בקשה שהגישה ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ (להלן: "תקש"), בהסכמת הנאמנת להסדר הנושים של חברת התכוף בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "הנאמנת" ו "חברת התכוף" בהתאמה), להורות לחברה החדשה, התכוף תעשיות (מקבוצת ברנד) בע"מ (להלן: "החברה החדשה"), לשלם לתקש סך של 484,000 ש"ח עבור פעילות שביצעה בתקופת הקפאת ההליכים.

תקש הינה נושה של חברת התכוף אשר סיפקה לחברת התכוף שירות מתמשך, הן בתקופה שלפני חדלות הפירעון, הן בתקופת הקפאת ההליכים והן לאחר אישור הסדר הנושים.

מתברר כי בין תקש לבין הנאמנת גובשה הסכמה שלפיה הסכום לו זכאית תקש בגין עבודתה הוא 484,000 ש"ח, כשסכום זה הוגדר כ"הוצאות הקפאה עבור תקש". ביום 9/9/12 קיבלה הסכמה זו תוקף של פסק דין במסגרת בקשה שסווגה כבקשה מס' 120. הסכמה זו, למותר לציין, נתקבלה על דעת תקש והנאמנת בלבד, כאשר החברה החדשה לא הייתה צד להסכם הפשרה.

הנאמנת בתגובתה לא הביעה התנגדות לבקשת תקש, ואילו החברה החדשה טענה כי יש לדחות את הבקשה, מהטעמים המפורטים בתגובתה, ובעיקר מפני שכבר שילמה את הסכומים ביתר.

סעיף 4.8 להסכם ההשקעה קובע בזו הלשון: "הוצאות ההקפאה יפרעו במלואם ע"י החברה, במידת האפשר מהתקבולים הראשונים של מקורות ההסדר..., וישולמו לנאמנת לכל המאוחר בתוך 6 חודשים מהמועד הקובע וזאת על אף כל האמור לעיל ולהלן. מובהר, כי אין באמור בכדי ליצור לחברה ו/או למשקיע חבות ישירה לנושים בגין הוצאות ההקפאה, אלא כלפי הנאמנת בלבד, וכל נושה בגין הוצאות ההקפאה לא יהיה רשאי להיפרע מהחברה ו/או מהמשקיע ולא יוכל להגיש כנגד החברה ו/או כנגד המשקיע תובענה כלשהי".

מסעיף 4.8 להסכם ההשקעה עולה, אם כן, כי הוצאות תקופת הקפאת ההליכים צריכות להיות משולמות על ידי חברת התכוף ממקורות ההסדר, אשר ברובם משולמים על ידי החברה החדשה, כך שלמעשה, על החברה החדשה לשלם את הסכומים לנאמנת ואילו על הנאמנת מצדה להעביר את הכספים לכל אחד מנושי תקופת ההקפאה.

בזיקה להחלטתי בבקשות 118 ו-109 במסגרתה הוריתי על מינוי מומחה לבחינת שאלת ההתחשבנות בין הנאמנת לבין החברה החדשה, בהינתן טענת החברה החדשה כי שילמה למבקשת כספים ביתר עבור עבודות שבוצעו טרם מועד הקפאת ההליכים ובהינתן הטענה כי תקש לא צירפה לבקשתה אסמכתאות בדבר ביצוע העבודות ובדבר מועד ביצוען, אני סבור כי אין להכריע בבקשה שלפני באופן סופי כבר כעת, אלא רק לאחר שמומחה בית המשפט ייתן חוות דעתו בעניין ההתחשבנות בין הנאמנת לבין החברה החדשה, אף שמצאתי - כבר בשלב זה - לחייב את הנאמנת לשלם את הסכום המוסכם לתקש, תוך שתיוותר בידיה האפשרות לדרוש מהחברה החדשה השבת הסכום ששילמה, אם יימצא בסופו של יום כי טענותיה של הנאמנת נכונות.

מומחה בית המשפט, פרופ' יורם עדן, מתבקש, אפוא, לחוות דעתו גם בנוגע לשאלה האם במסגרת ההתחשבנות בין הנאמנת לחברה החדשה שולמו לקופת הנאמנת ו/או לתקש כספים בגין עבודות שביצעה תקש, ובתוך כך לפרט עבור אילו עבודות, מתי בוצעו אותן עבודות ומתי נתקבל התשלום עבורן.

כאמור, כדי לא להותיר את תקש כ"בת ערובה" במסגרת המחלוקת בין הנאמנת לבין החברה החדשה, וכן בהינתן העובדה שהנאמנת אינה חולקת על זכאות התקש לתשלום הסכום ולאור נוסח סעיף 4.8 להסכם ההשקעה, אני מורה לנאמנת לשלם לתקש את הסך של 484,000 ש"ח מקופת ההסדר. לנאמנת תהא שמורה הזכות לקבל מהחברה החדשה את מלוא הסכום שנדרשה לשלם לתקש, אם יתברר, לאחר קבלת חוות דעת המומחה, כי בטענותיה של החברה החדשה בדבר תשלום ביתר, לא היה ממש.

בנוגע לדרישת החברה החדשה להורות לנאמנת ולתקש להציג את תביעת החוב שהוגשה על ידי תקש, על נספחיה, כמו גם את הכרעת הנאמנת בתביעת חוב זו, לא מצאתי לכך בסיס. מקום בו הנאמנת אישרה את תביעה החוב של תקש זה מכבר, וגם אם עמדה בשעתו לחברה החדשה זכות להשיג על הכרעת הנאמנת בתביעת החוב האמורה, הרי שזו אינה עומדת לה כיום ולא ניתן עוד לבדוק בציציות הכרעת הנאמנת בתביעת החוב של תקש.

הצדדים יעבירו תוכן החלטתי זו למומחה שמונה במסגרת החלטת המינוי מהיום בבקשות 118 ו-109 כדי שיתייחס גם למחלוקת המתעוררת בין הצדדים במסגרת בקשה מס' 143, כמפורט לעיל.

גם הוצאות בקשה זו תיקבענה ותוכרענה לאחר קבלת חוות דעת המומחה.

ניתנה היום,  י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: